סתירה לכאורה ברש"י אם רחב היתה זונה או פונדקאית.
במגילה יד תירצו שרחב לא היתה מהשבעה עממין.
בסוטה לה וגיטין מו תירצו שהאיסור לא חל אז והתחיל אח"כ.
.
אולי י"ל בדעת רש"י שרחב היתה זונה בתחילה אבל כבר עשתה תשובה לפני זה ונעשית פונדקאית, ונתיישב הסתירה ע"ש.
עי' מכילתא פרשת יתרו שאמרה חטאתי בנדה חלה והדלקת הנר. ותמוה שלא היתה יהודיה. והי' נראה מזה שכבר נתגיירה. אלא דצ"ב דלא היו שם ישראל לגיירה.
נר' שכבר קיבלה המצות אף שלא טבלה לשם גירות. ודומיא דבאיש שייך מל ולא טבל ששייך במצות, (עמש"כ בזה בבנין ציון ע"פ תוס' בפרק הערל, לגבי מעשה שהיה בירושלים בדר שמל ולא טבל ודנו אם ישמור שבת או לא) ה"נ באשה דאין מילה יהיה דינה כך בקבלת מצות.
בס' אהבת יהונתן כת' דגבי רחב אנו רואים מדת השי"ת שהבא ליטהר מסייעין לו.
רחב באה לעזור למרגלים ונשכרה היא עצמה בהצלת חייה.
כעי"ז בגמ' המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה. לכאו' הכוונה למי שבאמת מתכוון בשביל חבירו, ולא שיבקש מי שצריך לאותו דבר להסכים שיתפללו זל"ז כדי שיענה הוא עצמו, שנמצא שאינו מתפלל על חבירו אלא בשביל עצמו.
אבל במג"א סי' קל ס"ק ב כת' שיותר נכון הנוסח ביה"ר של ברכת כהנים "בין שחלמתי על אחרים בין שחלמו אחרים עלי" שמתפלל בעד חבירו תחילה. ובאמת חולקים עליו האליה רבה (מטעם שנוסחת הש"ס הפוך) והיד המלך בהל' תפלה. (מטעם שאמרנו שכוונת הגמ' למי שמתפלל מחמת שהיטיב לבו עד שטובת חבירו יקר בעיניו מטובת עצמו.)
והתורה תמימה פרשת וירא, וגם בספריו תוספת ברכה בפרשת נשא, ובברוך שאמר, הק' על המג"א קו' אחרת. שכוונת הגמ' למי שמתפלל רק בעד חבירו ולא בעד עצמו כלל.
והמשנה ברורה בהל' ברכת כהנים פוסק דלא כהמג"א.
עוד כת' מג"א בסי' ר"ל סק"ו עוד נ"מ שמי שהתעטש ואמר חבירו "אסותא" יענה הוא "ברוך תהיה" כדי שיהא מתפלל על חבירו.
וכאן כת' המשנה ברורה כדברי המג"א ונראים דבריו כסותרים פסקו בהל' ברכת כהנים?
נר' שהמ"ב לא הסכים לטענת יד המלך אבל הסכים לטענת התורה תמימה ואתי שפיר.
בטעם הדבר כת' החת"ס פר' וירא שדבר זה אינה שכר אלא מציאות בבריאה שהמתפלל לחבירו נענה תחילה.
רחב הורידה אותם בחבל והתפללה באלו חטאתי באלו תמחול לי. ר שוואב הק' שלא יתכן שהיתה זונה מפורסמת 40 שנה (עי' מסכת תענית דף ה) וכולם עלו בחבל?
ותי' שבאמת באו אצלה בפירסום אבל היו כמה שהתביישו והיא העלה אותם בחבל. והיינו שלא היתה לה החוצפה של מצח אשה זונה טד שלא הבינה שיש בזה בושה, זה הי' "נקודה טובה" שלה. ומשם התחיל תשובתה. וזה יסוד חשוב בתשובה. התשובה מתחלת מנקודת הצלם אלוקים שנשאר שלם. אולי זהו כוונת המשנה "אל תהי רשע בפני עצמך". ומזה הטעם אין מתחילים עשי"ת עם "על חטא".
ובשם הבעש"ט: "אם יהיו נדחך בקצה השמים משם יקבצך... ומשם יקחך". אם יהיה נדחך בקצה הארץ הול"ל? אלא - "אם יהיה נדחך", אם תחטא ותהיה נידח, " בקצה השמים" - ונשאר איזה קצה שמימית בתוכך, "משם יקבצך..." - זוהי מקום התחלת התשובה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה