Was She Still Alive? - Vayishlach 5772

We have in the death of Rochel Imainu that the Posuk says a Lashon of 35:18 (וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה). There is something of a question of how to translate the Posuk. (כִּי מֵתָה) could mean because she died if it is Lashon Ovar or it could mean (וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה) because she was dying. The Nafka Mina is if it is Lashon Ovar, past tense or if it is in present tense. Is the word pronounced Mil’ail (מֵתָה) with the stress on the (מֵ) or (מֵתָה) with the stress on the (תָ).

In the Targum Unkalis he brings both Teitch as it says Arei Misas and in parentheses it says Arei Mai’sa. So it brings both Teitchen. Rav Pam was No’heig here in the Yeshiva that it was read twice by the Baal Korei. That was in order to get both possible meanings of this Posuk.

Renaming The City - Toldos 5770

We have an incident in which Avimelech gets into a squabble with Yitzchok.  After this, Avimelech and Fichol come together to make Shaloim with Yitzchok. It says they made it a Bris between them in 26:33, (וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה)  Meaning, He named it Shiva, therefore the city is called Be’er Sheva until this very day. Pashut Pshat in the Posuk is that it was named after the 7th Be’er. Rashi says, (שבעה: על שם הברית) At any rate it is difficult. It already says earlier in 26:23 that (וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע) That Yitzchok went to Be’er Sheva. In Parshas Vayeira 21:31 we already have that Avraham named it Be’er Sheva (עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא--בְּאֵר שָׁבַע:  כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם). Al Pi Pshat it is very difficult to understand. The Meshech Chochmah and Netziv both say, that the city was called Be’er Sheva. However, subsequently, the Bris was broken when Avimelech’s people made trouble for Yitzchok. Yitzchok came and made a new Bris between them and was again Mefarseim the name בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

This idea that a person can give a name to a city that already has a name brings to mind a Noide B’yehuda which Rebbi learned in Yeshiva now in Maseches Gittin. The Teshuva is in Even Ha’ezer and it is about a city in Poland named Piltz. They were writing a Get and the city was always spelled Pei, Yud, Lamed, Tes, Ende Tzaddik. A new Rav came to town and said this is an incorrect spelling because in Lashon Koidesh you can never have 3 Sh’va sounds one after the other. He spelled it without the Tes on 2 Gittin. Earlier there had already been Gittin with the Tes. People wrote the Noide B’yehuda asking if the new Rav was correct or not. This was one case where knowing too much Dikduk caused problems because the Noide B’yehuda wrote back that the original spelling was correct. It should have the Tes and the rules of Dikduk don’t apply to other languages. However, due to Kavod Harav the Noide B’yehuda asked that for the next 30 days they should be Machriz in every Shul in town and say that the city’s name is spelled without the Tes. Just like we can change a person’s name so to you can change the name of a city and with this Hachraza, he made that there wouldn’t be any Lav made on the Gittin. Of course the Chidush is that you can change the name of a city which we learn here from Yitzchok, that he called the city Be’er Sheva which happened to be the same name, however, with a different Tam. What we learn B’derech Mussar is the tremendous Kavod Hatalmid Chochom that the Noideh B’yehuda had.

J020 -The Hei Hayediyah

שאו את ארון הברית

הארון נגנז בזמן בית ראשון ובבית שני לא היה ארון.

הגר"י קמנצקי הקשה שהרי יש מצוה לעשות כלי המקדש, ומצוה זו קיימת ועומדת שאם יאבד א' מן הכלים יעשו אחרת. א"כ בבית שני שעשו מחדש כל הכלים שלקחו האויב, למה לא עשו ארון חדש?

ותי', שמטרת הארון היתה להחזיק את הלוחות ולכן נקראת "ארון הברית" דוקא  ולכן כיון שנגנז הארון הראשון עם הלוחות לא היה ענין לעשות ארון חדש.

(אגב בכלי חמדה פרשת פקודי תי' ע"ז שהרי הארון בנס לא החזיק מקום,ולכן לא היה לו מקום מסויים רק שהיתה במקדש, והרי נגנזה הראשון במקדש, ועדיין היה שם ובזה מתקיים מצותו ולא היה צורך לעשות אחרת, ע"ש.)

כאן כתיב "ארון הברית" עם ה' הידיעה על המילה השניה מהתואר. וכן הוא בדרך כלל כמו "אשת האיש" "גיד הנשה" "בית המקדש". אמנם להלן פסוק יד כתוב "הארון הברית" בשני ה'. הגר"י קמנצקי (אמת ליעקב או"ח סי' תקפ"ב, וברכות יב) יישב ד"ז ע"פ הנ"ל. כיון שהארון היה להחזיק הלוחות, נמצא ששמו "ארון-הברית" הוא שם אחד ארוך ("אינו שם נסמך אלא השם עצמו"), וכשנוסף לו ה' שייך להוסיפו בתחלתו: ה"ארון-הברית."

עפ"ז מיישב גם הלשון "המלך המשפט", אשר לכאו' גם קשה למה לא נאמר רק "מלך המשפט". ותי' כנ"ל שאין הקב"ה מלך של משפט אלא מציאות של "מלך המשפט."

בעיקר היסוד הנ"ל שרק המילה השניה מקבלת "ה" כ"כ ר' צדוק בספר אור זרוע לצדיק.

אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל כמו "המאור הגדול" "היד הגדולה" "הלילה הזה". וצריך ליישב מהי הכלל ומהי הימה"כ.

ובאמת בהכתב והקבלה דברים לג חולק וסובר שבעצם צריך להיות שני "ה". וכן כת ר' זלמן האנאו בסידור שערי תפילה שיש לומר "בזמן הזה" בפתח עמו "בהזמן הזה" שכן הכלל להיות בשני "ה" , ור' יעקב עמדין השיג עליו בזה.

בעולם המחשבה משמשת אות "ה" לענין יצירה. מנחות כט: - בראשית ב-ד "בהבראם - ב"ה" בראם", שהעוה"ז נברא מכח ה"ה".

וע' כלי יקר פר' לך לך (בראשית יז טו) שנתוסף "ה" לשרה בעבור שיש ב"ה" כח התולדה וסימנך "הא לכם זרע." ורבינו בחיי כת' ששרה רבקה לאה בלהה וזלפה היה להם "ה" אבל לא רחל וחסר לה כח התולדה. לכן אמרה ליעקב שיש לבלהה שני "ה" ולכן תבנה גם היא ממנה. (א"ה ע"ע רבינו בחיי עה"פ אב המון גוים ופסוק ותקרא שמו ראובן.)

ענין ה"ה" במחשבה קשורה לענין "ה" הידיעה בדקדוק. שכח היצירה והתולדה קשורים להחשק החשיבות וההתענינות ששמים בה. אדם מצליח בדבר כשהוא מחשיבו ומרגיש שההדבר ההוא מיוחד בחשיבותו - "ה" הידיעה.

באור גדליהו פרשת וירא דף לג כת' שה"ה" מורכבת מ"ד" ו"י", ה"ד" הוא העולם הגשמי, ד רוחות העולם, וה"י" הוא נקודת כח החיות. וכנ"ל שה"ה" הוא התולדה והחיות שבעוה"ז.

- דברי חיזוק בענין הנ"ל.

המשנ"ב סי' ח סע' ה הביא מהלבוש ועוד הרבה אחרונים שיש לומר "להתעטף בציצית" בשוא כדעת המחבר וכן מנהג הספרדים. סברת הלבוש שכיון שאין לנו תכלת אי אפשר לומר שאנו מתעטפים ב"ה"ציצית. אבל למעשה לא נהגו כן אלא כר' זלמן האנאו (א"ה וב"ח והרבה אחרונים) שחולק, ואמרים "בציצית" בפתח. אולי י"ל כנ"ל שכל מה שאנו עושים אפילו אינה ממש מושלם, צריך להיות "ה"מצוה.

שבת קנא: "שנים אשר אין בהם חפץ (קהלת יב א) - אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה." ותמוה שאנו מתפללים לביאת המשיח ובגמ' אמרינן שאין בהם חפץ. אומרים בשם החפץ חיים שליחידים אה"נ אינו טוב שיבוא ומ"מ להכלל ולכבוד השכינה טוב. אבל בספר "ובא לציון גואל" הרבה להביא ראיות שיש זכות וחובה בימות המשיח. - רש"י שם כת' שאין זכות שכולם יהיו עשירים ולא חובה לקפוץ יד, משמע שבין אדם לחבירו לא יהי אבל בין אדם למקום יהיה. - הרמב"ם בתשובה ט-ב ומלכים ב-ד כת' שנתאוו החכמים לימות המשיח כדי שיוכלו לעבוד את ה' ויזכו לחיי העוה"ב.

ר' שוואב פרשת חיי שרה הק' סתירה דומה לזה בנוגע למלאכים, אם יש להם שכר ועונש. וכת' ליישב, שאה"נ אין בחירה למלאכים אם לעבוד את ה' אבל יש להם נסיון איך לעבוד את ה'. אם יעשוה עם חיות - "ה" הידיעה - או כלאחר יד. ובזה מבאר מה שהקב"ה נסה את אברהם, 60 שנה אחרי "ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית." הקב"ה ידע שישמע לו, אבל ניסהו לראות אם ישכם בבקר לחבוש חמורו...

אולי י"ל כן לענין ימות המשיח ג"כ. הזכות וחובה יהיה באופן העבודה.

Money - Beshalach 5771

15:22 (וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם) The Shira ends right before this Posuk. There was (אָז יָשִׁיר) and (וַתִּקַּח מִרְיָם) then a (ס). Then we have this Posuk. The Posuk mentions that they left Yam Suf and travelled and that 3 days later they didn’t have water. The connection between leaving the Yam Suf and the fact that they didn’t find water is what we are going to try to explain. Rashi says (ויסע משה: הסיען בעל כרחם שעטרו מצרים סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות, והיו ישראל מוצאין אותם בים, וגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים, שנאמר (שיר השירים א יא) תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף, לפיכך הוצרך להסיען בעל כרחם). Rashi is explaining that Moshe Rabbeinu forced Klal Yisrael to leave Yam Suf against their will. The Biza of the yam Suf included gold, silver and valuable stones and the Yidden were loading up with the Bizas Hayam and Moshe had to pull them to leave.

Rav Druk mentioned a Maiseh that happened with his grandfather. He prints the name of a wealthy man who lived in Yerushalayim and Rav Druk’s Zaide had gone to visit him. He came into a fancy elaborate house. There were servants walking to and fro. When he came into him there was a beautiful fancy table set up with the breakfast meal which was about to take place. However, when the wealthy man came in and sat down to eat, he ate half of a bread and he stopped. It seems that he had a certain illness that did not allow him to eat and he couldn’t properly enjoy his meals.

Later, when Rav Druk’s Zaide left, he passed by a person who was a water carrier which was a very menial job and this man was eating a sandwich with some vegetables and he was enjoying it. He learned from that that wealth is not everything. There are times that people have wealth and they can’t enjoy it either for emotional or physical reasons. Money is not everything. This is something that Rav Druk’s Zaide passed down to his Eineklich.

Rav Druk said now I understand the connection here in the Posuk. (וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף) The Yidden had just left Mitzrayim after the Heilige night of Korban Pesach & Bris Milah, and Klal Yisrael was suddenly intoxicated by all the gold, silver, and valuable stones. Moshe Rabbeinu couldn’t pull them away and it was very difficult to get them to leave. (וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף), suddenly they were very wealthy men each and every one of them. The Ribbono Shel Olam showed them. (וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף), now you have everything, (וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם) suddenly they had nothing. With all their gold and silver they didn’t have water. You can’t drink the money. It showed Klal Yisrael that wealth doesn’t solve all problems.

As it says in the Sefer, All he is missing in life is a better income and wealth. If he has wealth everything else will be fine. It is not that way. Human beings are challenged in that sometimes when someone has money the Ribbono Shel Olam has to remind him that the money is not everything. This is a beautiful insight into this Posuk.

Agav, I would like to mention that I had mentioned a number of weeks ago that in Dikduk there is something called Binyan Kaveid (we had this in Parshas Noach when Noach sent out the Yonah from the Taiva – (וַיְשַׁלַּח)). When you have a verb and there is a Dageish in the middle letter of the word, that Dageish indicates a change in meaning. (וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל) This word (וַיַּסַּע) means that Moshe forced them to leave. There is a Dageish in the Samach which is Binyan Kaveid. When we had the word (שַׁלַּח) it meant to send away without expecting the person to come back.