J022 - Water Damage - 3-12

ג-יג והיה כנוח כפות רגלי הכהנים.
יתבאר בכתובים לפנינו שעמידת המים היתה תלויה ברגלי הכהנים שכל עוד שעמדו בירדן עמדו המים. יש להתבונן אם היו הכהנים יוצאים מהירדן וישטפו המים ויזיקו, האם יתחייבו לשלם.
ב"ק ד: ואימא מבעה זה המים ועתוס' שם. היוצא מדבריהם שהמסיר מונע ממים, כח הראשון נקרא מעשיו ממש וכח השני פטור.
ד"ז אינו נוגע רק לחושן משפט אלא הובא באו"ח קנ"ט ט-י לגבי נטילת ידים, שצריך להיות כח גברא, והמסיר הברזא נקרא כח גברא אבל רק המים הראשונים, משא"כ השופך מים בידים שכל המים כשרים.
וגם ביו"ד בהלכות שחיטה שהקובע סכין בגלגל והסיר המונע מן המים ושחט בכח ראשון של המים כשר ואח"כ לא.

עוד נקודה הנוגעת לענינינו הוא אם המזיק באופן סגולי חייב. עי' קהילות יעקב סי' מה (לט בדפו"ר), שמביא הרבה ראיות שדבר הפועל מחוץ לטבע לא נחשב בעיני ההלכה.
דבר זה ראוי להתבונן בו, שהוא חידוש שאף אם בודאי פועל מ"מ פטור בנזקין וכן לשאר נפק"מ להלכה.
שמעתי מר' פאם כמה פעמים שלא להתחשב בענינים אל-טבעיים.
שאלתי אותו אם להפסיק לומר נוסח תפלת רמב"ן שמבקש זכרים, כיון שהיו לי אז בנים ולא בנות, ולכאו' מצות פו"ר מחייב להשתדל להוליד בנות, והשיב שאין לנו עסק בכגון דא.
וכן השיב ג"כ כששאלתי על הדין אל יבזבז יותר מחומש (כתובות נ. סז: ערכין כח.)  שמא יעני (עי' רמ"א יו"ד רמ"ט א), והרי בעצם מזונותיו קצובים, והרמב"ם (מתנת עניים י ב) כת' שאין מתעני מן הצדקה?
כשלא זכינו לילדים ואמרו שיש סגולה עם אבן, אמר שלא לעשותו כל עוד שיש סיכוי טבעי.

במדרש פר' עקב ג ח כל הניסים שעשה הקב"ה עשה על המים. מהו חשיבות ענין המים? דברי יואל פר' בשלח דף תג. מביא מרח"ו שער הקדושה (וכ"כ הגר"א) שד' יסודות הם נגד ד' מידות. אש - גאווה, כעס. רוח - דיבורים בטלים, ביטול זמן. עפר - עצלות ועצבות. מים - תאווה. תאווה הוא המזיק של מים בעולם הרוחני.
התאווה הזו יש לה צד טוב והוא האהבה להשי"ת שגם תשובה נמשלה למים ע"ש. הדבר"י שם מביא מהזוהר שחוץ מהתשובה הפשוטה של ווידוי וחרטה וכו' יש אופן אחר לשוב אל ה' והוא האהבה הגמורה, והוא תשובה מאהבה. וכמו שהמתקוטט עם חבירו להבדיל, כאשר יבין שאוהב אותו שוב אי"צ לכל מיני מעשים להראות חרטתו. וכת' עוד שם שמה שמובא מהזוהר שאין תשובה לחטא שז"ל הוא דוקא בתשובה מיראה אבל תשובה מאהבה מועיל. עש"ע שמפרש המדרש הנ"ל לפי דרכו.
בזה מובן טהרת המקוה לענינים אלו. וסגולת המים לשידוכים.
וע' משך חכמה יתרו כ י שמביא ומבאר הרבה מאמרי חז"ל בהא דעו"ע האמינו שאין ע"ז שולטת במים, והא דאין כשפים שולטים במים.
- דברי חיזוק לגבי עניני תאווה זאת שמתגברת בימינו.

Losing Free Will & Getting It Back - Va'era 5771

In Vayechezak Leiv Paroh, Hakadosh Baruch Hu said, that I will harden Paroh’s heart. Much has been written whether it is fair to harden Paroh’s heart. The Ramban discusses it and others do as well. What is often missed is the Rambam’s Chiddush in Hilchos Teshuvah 6:3. The Rambam says that this that happened to Paroh, his lack of Bechirah, is something that can happen to anyone. Rasha Chotei Ad She’yigramu Chata’av V’yistamu Dalfei Teshuvah. If someone sins enough, he can come to a point that his sins cause his ability to do Teshuva to be removed. That is the Chiddush of the Rambam. That is a Pliya. Because we believe that a human being always has Bechira. Why is the Rambam saying that Bechira can be taken away?

I saw in the Leiv Eliyahu a long footnote from Rav Sholom Schwadron who brought the Leiv Eliyahu to print. He inserted a long footnote to explain this Rambam. He has a beautiful explanation. He says sometimes a person sins to a degree that the sins causes that his heart is hardened. That is an Onesh that is a punishment. All punishments can be removed through Tefillah. Davening helps. Afilu Cherev Chada Munachas Al Tzavarei Shel Adom Al Yimna Atzmo Min Hatefilla U’min Harachamim. A person who asks Rachamei Shamayim can have an Onesh removed.

Therefore, says Rav Schwadron, the Rambam is not saying that he no longer has Bechira at all. He no longer has Bechira in this sin, however, if he Davens for the Yeitzer Hora to be removed that Davening will help that from Shamayim he will have Siyata Dishmaya that the Yeitzer Hora will disappear. This is important for each and every one of us. We all have some level of Avodas Hashem in which we to have reached the point of Yishui Leiv. There are things that we do that sometimes we can’t control. Playing on the internet too long. Bate’ling too long. Watching ballgames which is a total waste of time. There are things that we find very difficult to stop doing. We are so in the habit of doing it. We have reached the point of what the Rambam discusses. We are into something so much that it doesn’t go away.

In our Shemoneh Esrei we should Daven for Siyata Dishmaya, we should Daven to the Ribbono Shel Olam to help us overcome the Yeitzer Hora. That is the key to overcoming difficulties in Avodas Hashem, where those difficulties have reached such a point that we find it very hard to overcome.

J012 - 2-1 - Netzach - Permanent Change

התמיה על שילוח יהושע מרגלים. ולא למד ממשה.
הראשונים - שכוון לחזק העם.
לכאו' לא הצליחו שמיד נתגלו והוצרכו לנוס. ומ"מ מדבריהם בשובם משמע שכן הצליחו.
רמב"ם הל' תשובה איזהו תשובה שלמה הרי שבא לידו כו'
אבל לכאו יותר טוב שלא נבא לידי נסיון.
ר' צדוק בתקנת השבים מביא בשם הבעש"ט והכלי חמדה פרשת חקת שיש לבעל תשובה להביא עצמו לידי הנסיון כדי לקיים התשובה גמורה. ותמה עליהם.
ביאור מדת נצח. נצחון + צמיתות. ושייכותו למשה רבינו, שנשלל בחירה ממנו כיון שדבריו נעשו תורה.
(א"ה עי' הקדמת משך חכמה לספר שמות)
יש להבין ענין התשובה השלמה, שנצח על הנסיון עד שאי"ז נסיון אצלו.
ובזה ניישב הנהגת יהושע. בהגיעם לארץ היה הכרך שנסיון המרגלים יהיה מנוצח.
מ"מ ק' שאין להביא עצמו לידי נסיון? בצדקת הצדיק מפרש, שיש לנו להביא את עצמנו לכך, שנסיונותינו יהיו לגבי גדרים ודברי הרשות.
"כי תצא למלחמה" - במלחמת רשות הכתוב מדבר.
שכן עצם האיסור כבר מאחורינו.