המרגלים התחפשו כנכרים, ועלינו להתבונן לענין הלכה איך הצליכו להסתיר יהדותם אליבא דהלכתא.
יורה דעה קנז ב אוסר לומר שהוא גוי אפי' אם יהרגהו. אבל יכול לומר לשון דמשתמע בתרי אנפי. נדרים סב - עבדא דנורא (שם ע"ז) אנא והתכוונו להקב"ה שהוא אש אוכלה. "כן יודין" - מספרים שאמרו כן בשעת מלחמת העולם השני' ובאמת נמצא כבר בספר תורת חיים ע"ז יז.
ונר' שהביאור בדין זה שאסור לומר שאינו יהודי הוא חלק מהדין דע"ז הוא יהרג ואל יעבור, שלומר שאינו יהודי פירושו שאינו מאמין בהקב"ה. היום רודפים יהודים מבחינת יחוס ולא דת, ואולי ל"ש איסור זה בכה"ג שאינו אומר אלא שאינו ממשפחה של יהודים.
רא"ש ע"ז פ"ב סימן ד הובא בטור, ורמב"ם מצות עשה ט, שניהם פירשו הדין הנ"ל משום כפירה. יוצא אולי שאם יאמר שמאמין אבל אינו מגזע יהודים מותר.
מהרש"ם חלק ח קסו לענין לכתוב שהוא מגזע הקראים אבל לא לכתוב שדתו הוא קראות.
ויל"ע אם מש"כ בשו"ע "עכו"ם" הוא דוקא או שהיה כתוב "גוי" ושינו מפני הצנזורה כמו שהוא בדרך כלל. (א"ה בדפוסים ישנים שראיתי, ונציה וקראקא, כתוב "גוי".)
ואף מי שפועל בשביל הצלת כלל ישראל נכלל בחיוב יהרג ואל יעבור כדמוכח מאסתר שהוצרך הגמ' לתרץ שקרקע עולם היתה.
"Shoephone" בשבת: בטלטול דבר ע"י שיקשרנו לגוף כעין מלבוש. בענין שעון יד כת' באג"מ או"ח א קיא שמותר ע"ש ראיותיו רק שאומר לתלמידיו להחמיר.
ערוך השלחן שא סב אוסר אא"כ היה נושאו אף אם אינו עובד. ועי' שו"ת להורות נתן ד כו שסובר כן ע"ש ראיותיו.
עכ"פ אף האג"מ לא התיר אלא בדברים שדרכם של בנ"א ללבוש אבל סתם לקשר דברים לגופו אינו מתיר טלטולם בשבת. רק אם נעשו חלק מהמלבוש יש היתר, כמו אבנט שנסגר ע"י מפתח (key belt).
"Cone of Silence" דיני אוהל עראי.
מי שצריך לעשות מלאכה בשבת כדי שלא יבינו שהוא יהודי - י"ל שהוא משאצל"ג.
אכילת איסור - אס יעשנו ע"י אכילה גסה.
שינוי שם - שו"ע אה"ע קכט - מבואר שיהודי שנשתמד ולקח שם נכרי, שם הישראלי עיקר. מאידך, גוי שנתגייר, שמו הנכרי כשר לשטרות. ופי הט"ז החילוק דמשומד ששינה שמו להסתיר יהדותו אין שם זה נחשב. ויל"ע במרגל שאכן משנה שמו להסתיר יהדותו אלא שכוונתו לשם שמים.
אגב ע"פ חשבון של הגר"א יוצא שהמרגלים יצאו וחזרו בימות החול. שמשה נפטר בשבת בז' אדר, ואבל משה תם בו' ניסן שאדר הי' מלא, נמצא שיצאו ביום ראשון
יורה דעה קנז ב אוסר לומר שהוא גוי אפי' אם יהרגהו. אבל יכול לומר לשון דמשתמע בתרי אנפי. נדרים סב - עבדא דנורא (שם ע"ז) אנא והתכוונו להקב"ה שהוא אש אוכלה. "כן יודין" - מספרים שאמרו כן בשעת מלחמת העולם השני' ובאמת נמצא כבר בספר תורת חיים ע"ז יז.
ונר' שהביאור בדין זה שאסור לומר שאינו יהודי הוא חלק מהדין דע"ז הוא יהרג ואל יעבור, שלומר שאינו יהודי פירושו שאינו מאמין בהקב"ה. היום רודפים יהודים מבחינת יחוס ולא דת, ואולי ל"ש איסור זה בכה"ג שאינו אומר אלא שאינו ממשפחה של יהודים.
רא"ש ע"ז פ"ב סימן ד הובא בטור, ורמב"ם מצות עשה ט, שניהם פירשו הדין הנ"ל משום כפירה. יוצא אולי שאם יאמר שמאמין אבל אינו מגזע יהודים מותר.
מהרש"ם חלק ח קסו לענין לכתוב שהוא מגזע הקראים אבל לא לכתוב שדתו הוא קראות.
ויל"ע אם מש"כ בשו"ע "עכו"ם" הוא דוקא או שהיה כתוב "גוי" ושינו מפני הצנזורה כמו שהוא בדרך כלל. (א"ה בדפוסים ישנים שראיתי, ונציה וקראקא, כתוב "גוי".)
ואף מי שפועל בשביל הצלת כלל ישראל נכלל בחיוב יהרג ואל יעבור כדמוכח מאסתר שהוצרך הגמ' לתרץ שקרקע עולם היתה.
"Shoephone" בשבת: בטלטול דבר ע"י שיקשרנו לגוף כעין מלבוש. בענין שעון יד כת' באג"מ או"ח א קיא שמותר ע"ש ראיותיו רק שאומר לתלמידיו להחמיר.
ערוך השלחן שא סב אוסר אא"כ היה נושאו אף אם אינו עובד. ועי' שו"ת להורות נתן ד כו שסובר כן ע"ש ראיותיו.
עכ"פ אף האג"מ לא התיר אלא בדברים שדרכם של בנ"א ללבוש אבל סתם לקשר דברים לגופו אינו מתיר טלטולם בשבת. רק אם נעשו חלק מהמלבוש יש היתר, כמו אבנט שנסגר ע"י מפתח (key belt).
"Cone of Silence" דיני אוהל עראי.
מי שצריך לעשות מלאכה בשבת כדי שלא יבינו שהוא יהודי - י"ל שהוא משאצל"ג.
אכילת איסור - אס יעשנו ע"י אכילה גסה.
שינוי שם - שו"ע אה"ע קכט - מבואר שיהודי שנשתמד ולקח שם נכרי, שם הישראלי עיקר. מאידך, גוי שנתגייר, שמו הנכרי כשר לשטרות. ופי הט"ז החילוק דמשומד ששינה שמו להסתיר יהדותו אין שם זה נחשב. ויל"ע במרגל שאכן משנה שמו להסתיר יהדותו אלא שכוונתו לשם שמים.
אגב ע"פ חשבון של הגר"א יוצא שהמרגלים יצאו וחזרו בימות החול. שמשה נפטר בשבת בז' אדר, ואבל משה תם בו' ניסן שאדר הי' מלא, נמצא שיצאו ביום ראשון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה