J016 - 2-15 - Smart Spies

המרגלים התחפשו כנכרים, ועלינו להתבונן לענין הלכה איך הצליכו להסתיר יהדותם אליבא דהלכתא.

יורה דעה קנז ב אוסר לומר שהוא גוי אפי' אם יהרגהו. אבל יכול לומר לשון דמשתמע בתרי אנפי. נדרים סב - עבדא דנורא (שם ע"ז) אנא והתכוונו להקב"ה שהוא אש אוכלה.  "כן יודין" - מספרים שאמרו כן בשעת מלחמת העולם השני' ובאמת נמצא כבר בספר תורת חיים ע"ז יז.
ונר' שהביאור בדין זה שאסור לומר שאינו יהודי הוא חלק מהדין דע"ז הוא יהרג ואל יעבור, שלומר שאינו יהודי פירושו שאינו מאמין בהקב"ה. היום רודפים יהודים מבחינת יחוס ולא דת, ואולי ל"ש איסור זה בכה"ג שאינו אומר אלא שאינו ממשפחה של יהודים.
רא"ש ע"ז פ"ב סימן ד הובא בטור, ורמב"ם מצות עשה ט, שניהם פירשו הדין הנ"ל משום כפירה. יוצא אולי שאם יאמר שמאמין אבל אינו מגזע יהודים מותר.
מהרש"ם חלק ח קסו לענין לכתוב שהוא מגזע הקראים אבל לא לכתוב שדתו הוא קראות.
ויל"ע אם מש"כ בשו"ע "עכו"ם" הוא דוקא או שהיה כתוב "גוי" ושינו מפני הצנזורה כמו שהוא בדרך כלל. (א"ה בדפוסים ישנים שראיתי, ונציה וקראקא,  כתוב "גוי".)

ואף מי שפועל בשביל הצלת כלל ישראל נכלל בחיוב יהרג ואל יעבור כדמוכח מאסתר שהוצרך הגמ' לתרץ שקרקע עולם היתה.

"Shoephone" בשבת: בטלטול דבר ע"י שיקשרנו לגוף כעין מלבוש. בענין שעון יד כת' באג"מ או"ח א קיא שמותר ע"ש ראיותיו רק שאומר לתלמידיו להחמיר.
ערוך השלחן שא סב אוסר אא"כ היה נושאו אף אם אינו עובד. ועי' שו"ת להורות נתן ד כו שסובר כן ע"ש ראיותיו.
עכ"פ אף האג"מ לא התיר אלא בדברים שדרכם של בנ"א ללבוש אבל סתם לקשר דברים לגופו אינו מתיר טלטולם בשבת. רק אם נעשו חלק מהמלבוש יש היתר, כמו אבנט שנסגר ע"י מפתח (key belt).

"Cone of Silence" דיני אוהל עראי.
מי שצריך לעשות מלאכה בשבת כדי שלא יבינו שהוא יהודי - י"ל שהוא משאצל"ג.
אכילת איסור - אס יעשנו ע"י אכילה גסה.

שינוי שם - שו"ע אה"ע קכט - מבואר שיהודי שנשתמד ולקח שם נכרי, שם הישראלי עיקר. מאידך, גוי שנתגייר, שמו הנכרי כשר לשטרות. ופי הט"ז החילוק דמשומד ששינה שמו להסתיר יהדותו אין שם זה נחשב. ויל"ע במרגל שאכן משנה שמו להסתיר יהדותו אלא שכוונתו לשם שמים.

אגב ע"פ חשבון של הגר"א יוצא שהמרגלים יצאו וחזרו בימות החול. שמשה נפטר בשבת בז' אדר, ואבל משה תם בו' ניסן שאדר הי' מלא, נמצא שיצאו ביום ראשון

J015 - 2-11 - The Eyes Have It

רש"י רפ"ב ורד"ק רפ"ג כת' שלפי חשבון הלכו המרגלים תוך ימי אבל של משה שהתאבלו עליו שלושים יום.
שבי' ניסן עברו הירדן והשלשים תמו בז' ניסן.
הגר"א חולק עליהם דלא יתכן שילכו בתוך האבילות ועושה חשבון שאדר הי' מעובר ומקצת היום ככולו ע"ש.
זה דרכו של הגר"א שחולק על הראשונים ואפי' להלכה למעשה.
החיי אדם בהקדמת ס' זכרו תורת משה כת' עליו שהוא "כאחד מן הראשונים".
בס' הגאון החסיד מווילנא כת' ששאלו הגר"ח מוואלאזין אם הוא כאמורא והשיב ח"ו לא כאמורא, אולי כהרמב"ם.
החזו"א כת' באגרת ל"ב "אנו מתייחסין להגר"א בשורה של משה רבינו עזרא הסופר רבינו הק' ר' אשי הרמב"ם הגר"א... נחשב כא' מן הראשונים"
האגרות משה ח"א תשובה כ"ד: "הגר"א הוא בתראה והסכימו עליו כל העולם שהוא גדול טובא... והלכה כבתראה"
בחיי אדם (היה מחותנו) הביא דברי הגר"א ולפעמים חלק עליו. ובנשמת אדם נמנע מלהזכירו כלל. בהקדמתו (בכמה דפוסים) הסביר שאחרי שיצא החיי אדם שמע דבת רבים שרננו על שחלק על הגר"א. וכת' שהגר"א ניחא לי' כשמפלפלים בדבריו וזה דרך ההלכה.

צריך להבין מה שהבטיחו לרחב להחיותה בלי לשאול יהושע והסנהדרין.
על איסור לא תחיה כל נשמה כבר דיברנו בזה בשיטת רש"י ותוס'. אבל יש אזהרה בפרשת מסעי שהנשארים יהיו "לשיכים בעיניכם" ופי' רמב"ן שאין הכוונה שיצערו אותנו גופנית אלא שמעשיהם ישפיעו עלינו.
מהרש"א יבמות סו. הק' למה לא שבר משה את הלוחות עד שראה העגל, הרי כבר ידע שעשוהות שהקב"ה הגיד לו. ותי' הגר"א במגילת אסתר ה יד לא תהא שמיעה גדולה מראייה. (ראש השנה). ותמה האגרות משה יו"ד א רכג ואו"ח ג נ, אם הקב"ה אמר לו אז ידע בבירור גמור. הסביר ר' הוטנר בפחד יצחק סוכות שכוונת הגר"א אינה לענין בירור, אלא שראייה פועלת בנפש הרואה יותר מידיעה.
וביאר בזה הפח"י הטעם שנתעטף הקב"ה והראה דוקא למשה סדר תפלה. ובפרשת מקץ "את אשר ה' עושה הראה את פרעה."
דברי יואל פרשת ראה כת' שבתורה "ראה" פירושה ראה והתבונן.
ר' צדוק צדקת הצדיק רה כת' שהאזנים קשורים למח והעינים קשורים ללב. שורייקי דעינא בליבא תליא.
ובה מתרץ בספר אחרי רואי, קו' המנ"ח למה לא נמנו לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לשני לאווין. שהכל ענין א'.
ובלעם לא נסה לקלל בנ"י בביתו אלא הלך לראותם "וירא משם קצה העם". וכשלא הצליח עבר למקום אחר "אפס קצהו תראה". ובסוף ברכם כאשר "וירא את ישראל שוכן לשבטיו".
במדרש יורח את ריח בגדיו - ריח בוגדיו כגון יוסף משיתא אשר סירב ליכנס למקדש שנית ומסר נפשו עח קידוש השם. מה גרם הפוכו בן רגע ממועל בהקדש למוסר נפש? רגע א' של ראיית בית המקדש אפע' בחורבנה פעל זאת! (הרב מפונביז הובא בס' יקר תפארת).
הרינו רואים כח פעולת חוש הראייה לטובה. בגלל זה אנו מתפללים ותחזינה עינינו בשובך לציון.
מוסר בענין ראי'. שיהיו תמונות של גדולים בבית. ספרים על השלחן. מעשה עם ספרי משה רייזמאן ז"ל שהחליט להשאירם בבית אחר פטירתו. מעשה עם הדר"ח שמולאביץ ז"ל שבחור התלונן שאין מקום בבית  המדרש ומיד קם הגר"ח ללכת - לראות!
ר' יעקב קמנצקי אמר שהמלאכים הלכו אל לוט שאולי בראותם את המלאכים יושפעו לטובה. מעשה עם הסבא מסלבודקה.

Who's Driving? - Beshalach 5772

First we are told that when Klal Yisrael traveled they followed the Anan the heavenly cloud that led them in the Midbar. As a matter of fact the Posuk says that those clouds never disappeared and they were always there. This is brought in 13:22 (לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה--לִפְנֵי, הָעָם). It always led Klal Yisrael wherever they went. The Posuk in 14:2 says (דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם: לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם). Hashem gives Moshe directions to tell Klal Yisrael to travel to this place and that place and then go there and there to rest. Why give directions? What is the reason? They were following the Anan! Ribbono Shel Olam, just let the Anan go and don’t give me directions.

Imagine that you are a passenger in the back of a car and the driver is driving and he starts giving you directions as to where you are going. He is driving, why is he giving you directions? It makes no sense. Why is the Ribbono Shel Olam giving directions. The Anan is driving. Tzorech Iyun!

Hands - Beshalach 5772

(וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק). Moshe stretching his arms out heavenward caused Klal Yisrael to be able to win in battle. The Gemara in Maseches Rosh Hashanah 29a (16 lines from the top) says (מתני' והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים) that that was related to Klal Yisrael looking heavenwards. What is the Remez of the stretching out of these hands by Gedolei Yisrael who Daven that way? They Daven as Shlomo Hamelech did by stretching out their arms to heaven. Here by Amaleik it is especially important. Because Rashi says that Amaleik came because Sherafu Yidaihem Min Hatorah. Rashi uses the same idea of the symbolism of hands. Rafu Yidaihem Min Hatorah, their hands were weakened in their torah study or Torah observance and therefore, Amaleik came. What is the symbol of this Remez of Yadaim?

I had once seen and I don’t remember the name of the Sefer someone who quoted in the name of the Chiddushai Harim in Parshas Re’ey not in regard to Amaleik but in regard to Bikkurim. Bikkurim is the gift brought to the Bais Hamikdash, one’s first fruits. The Posuk in Parshas Re’ey in 12:17 refers to it as (ותרומת ידך: אלו הבכורים) the gift of your hands. There too the question is why mention the hands? The Posuk in Devarim 26:4 says (וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא, מִיָּדֶךָ). When the Bikkurim are brought to the Bais Hamikdash the language is the Kohen takes the basket from your hand. Why mention the hand? Anything brought to the Bais Hamikdash is given with the hand.

The Chidushei Harim says the mention of the hand is to show that a person has to understand that whatever he does with his hands comes from Hashem and not from him. The opposite of the sense of Kochi V’otzem Yadi. The sense that a person’s own ability is what causes success. On the contrary, it comes from Hashem. The first fruits of a farmers work is brought to the Beis Hamikdash as Terumas Yedchem. As an expression of the fact that the fruit comes from the Ribbono Shel Olam. Once he stretches out his hands towards heaven in Davening he is saying symbolically that my hands, the work of my hands all comes from the Ribbono Shel Olam. My prayer is that my hands should be successful. In Tehillim we find in 134:2 (שְׂאוּ-יְדֵכֶם קֹדֶשׁ; וּבָרְכוּ, אֶת-יְ רוָר) S’u Yidaichem Kodesh Uvarchu Es Hashem. Dovid Hamelech says stretch your hands out in holiness when you bless Hashem. Show that your hands, whatever they do comes from the Ribbono Shel Olam.

We find that Rebbi (the Tanna) before his death stuck out his fingers towards heaven. That idea that the hand represents that, is an idea of stretching out your hands towards heaven and saying that the Koach of my hand comes from Hakadosh Baruch Hu.

Sheivet Levi had no portion in Eretz Yisrael. They understood that everything they received came from Hashem. When the Kohen accepts the basket from the Yisrael Rashi says that the basket of the Bikkurim is brought to the Beis Hamikdash (ולקח הכהן הטנא מידך: להניף אותו. כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף).The Yisrael (the farmer) would be holding his hands under the basket. The Kohen would put his hands under the hands of the Yisrael and lift it heavenward. What a beautiful expression, showing the Kohen’s hands which are hands that understand that there is no Kochi V’otzem Yadi that it all comes from Hashem. He lifts up the Yisrael’s hands with his towards heaven. That is the expression of lifting ones hands heavenward. (והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל). When Jews understand that everything depends on the blessing of heaven then (וגבר ישראל), Klal Yisrael has strength and Klal Yisrael is successful.

Concretizing Inspiration - Beshalach 5772

The word Man, the name of the Man is a strange name. As it says in the Posuk 16:15 (מָן הוּא--כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה-הוּא). The Rashbam explains (של מה ולפי שהוא לשון מצרי ובאותו לשון היו רגילין שהוא כמו מה) that Man in the language of the Egyptians is the same as the word Mah in Hebrew. Mah as in what is this? The Torah gave the word Man because the Jews called it Man. That is strange. Why refer to the Man with the name that has no intrinsic meaning, no meaning on its own. Man what is this? So you give it the name Man.

To answer let me share with you an idea that is found in the Sichos Mussar from 5733 the 6^th Sichah. There is a Posuk in Yechezkel 46:9 which teaches us that in the Beis Hamikdash there was a rule. The rule was (הַבָּא דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ-שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ-שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹנָה: לֹא יָשׁוּב, דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר-בָּא בוֹ--כִּי נִכְחוֹ, יצאו (יֵצֵא).). If someone entered the Beis Hamikdash with one gate of the many gates he would have to go out with a different gate. This is found in the Haftorah of Parshas Hachodesh.

Rav Chaim Shmuelevitz explained that when one entered the Beis Hamikdash he would feel the awe of the place. It would be a tremendous feeling that overcame him, a sense of holiness and majesty of the place that he entered. It is important that that initial sense not go away and disappear. Although a human being is a human being and gets used to anything. Even if someone is in an awesome situation and setting, eventually if he is there long enough it loses that very special sense. The symbolism of not going out through the gate which you entered in the Beis Hamikdash was symbolic of the fact that it should not undue that which happened when we entered. We entered the Beis Hamikdash and the individual who entered felt overcome by awe. Don’t walk out that entrance.

In the words of Rav Chaim Shmuelevitz (translated into English). A person has to work on maintaining his first Hisorerus his first inspiration, a feeling that a person has. If at the Siyum Hashas a person is moved to learn Shas he has to keep that original inspiration and he will be able to keep it going. Many many people lose it, but keeping that inspiration is a very important step in Avodas Hashem.

We can take that idea that Rav Chaim Shmuelevitz says and explain with that the naming of the Man with the word Man. When the Man fell people were amazed. Man Hu, what is this, food coming down from heaven? Food that has this unbelievable property of being able to have any taste that a person desires. It is incredible. Of course, with time, one gets used to anything. To the Dor Hamidbar the Man falling every single day was the same thing as water which falls from heaven in the form of rain, which is something we see as ordinary and not miraculous. In order to get that Hisorerus they named it Man. To remind themselves of the original amazement, the awe, the fact that it was such an incredible miracle. To keep that Hisorerus the name Man remained.

Of course the message is important for us. To try to keep the feeling of a Hisorerus that we get sometimes when something happens in our lives or sometimes when we are inspired by another individual. To try to keep it, to watch it. To have some sort of a reminder whether in a name or in an object to remind us of our original Hisorerus.

Rav Chaim Shmulevitz says as well that Palti Ben Laiyish used this tool. Chazal tell us that after Michal was married to Dovid, Shaul declared the marriage invalid and gave her instead to Palti Ben Laiyish. Naturally, Palti knew that she was an Aishes Ish and that he was not permitted to touch her. Shaul the king insisted that they were married, so Palti couldn’t show publicly that they were not married. So they lived in the same home and they had a bedroom, but the Gemara says in Maseches Sanhedrin 19b (6 lines from the bottom) says (כתיב פלטי וכתיב פלטיאל אמר ר'יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו אל מן העבירה מה עשה נעץ חרב בינו לבינה אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה) that he stuck a sword between the 2 beds and said if I touch her I deserve to be destroyed by the sword. Rav Chaim Shmulevitz asks what is the purpose of the sword, the day he pulled out the sword it meant something, however, he left it there between the two beds for a number of years. What does that do?

The answer is the same idea. He had a Hisorerus and he wanted to concretize it on something, so he put in a sword in between the two beds and the sword was a reminder of the original Hisoreus. If you have a Hisorerus for something, do it and make it happen. So that is our Vort on the Man.

First Miracles - Beshalach 5772

We make a big fuss over Kriyas Yam Suf, an extraordinary miracle, yet we find in the first Perek of the Chullin 7a (18 lines from the bottom) (מאי בהמתן של צדיקים דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם חלק ליה הוה ההוא גברא דהוה דארי חיטי לפיסחא אמר ליה חלוק ליה נמי להאי דבמצוה עסיק חלק ליה הוה ההוא טייעא דלווה בהדייהו אמר ליה חלוק ליה נמי להאי דלא לימא כך עושים לבני לויה חלק ליה אמר רב יוסף כמה נפיש גברא ממשה ושתין רבוון דאילו התם חד זימנא והכא תלתא זימנין ודלמא הכא נמי חדא זימנא אלא כמשה ושתין רבוון) that a Tanna was able to split the waters in order to cross. Pinchas Ben Yair was Chileik Nahar Gina’i. When he had to cross a river he caused it to split so that he would cross. Of course Pinchas Ben Yair was a great person one of the greatest Tannaim. Still the majesty of the event of splitting the Yam Suf is presented here in the Torah and is part of our Davening. It is a major event in the history of Klal Yisrael as something that is so extraordinary. Yet we find that a Tanna someone many generations later was able to do the same miracle. This is something that needs some sort of explanation.

When the Navi Shiur began many years ago, one of the first events that we learned about at the beginning of Shmuel Aleph was the taking of the Aron by the Pelishtim in battle. The Pelishtim captured the Aron Hashem which had been taken into battle by Klal Yisrael. That Aron was later returned because of different tragedies that befell the Pelishtim in every place that the Aron was kept.

The Aron was returned by being put on a wagon and cows were attached to the wagon and left to walk wherever they desired. They went straight back to Beis Shemesh to a city of Klal Yisrael. Chazal teach us in Shmuel Aleph Perek 6:12 (וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, עַל-דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא-סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול; וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, עַד-גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ) and Rashi brings that the animals miraculously sang Hallel as they came back to Beis Shemesh. The question we asked then was a very similar question to the one that I am asking here today. The Torah makes such a big deal about the speaking of Bilam’s donkey. Ad K’dei Kach, it is considered such an extraordinary miracle that the Mishnah in Maseches Avos says in the 5^th Perek (עשרה דברים נבראו בין השמשות--פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות. ויש אומרין אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם. ויש אומרין אף צבת בצבת עשויה) a number of things were created Bain Hashmashos and one of them is the Pi Ha’ason (פי האתון). The idea that an animal can speak is considered to be so extraordinary and it is presented that way regarding Bilam, yet here we find that cows miraculously sang Shirah.

At that time we found in one of the Rishonim (I think it was the Chiddushei HaRaivad on Maseches Makkos) who said that the Ikkur of a miracle is the first time something happens. That such a thing can happen in the world. The fact that it repeats is not as miraculous because all of nature is a miracle that repeats itself. So every time it rains, water coming down from heaven is a miracle. But nature is a miracle that repeats itself. So although an animal speaking will forever be considered a miracle, still the first time it happens it has a special level of miracle. 

Now I have found that this Yesod is brought by Rav Shimon Sofer who printed the original printing of the Chasam Sofer’s Toras Moshe (Divrei Torah on the Chumash) and anywhere in the Toras Moshe that you have a paragraph with an asterisk at the beginning of the paragraph that asterisk denotes that the paragraph is a Chiddush of Rav Shimon Sofer.

Rav Shimon Sofer on the Posuk of V’shilachti Es Yadi discusses this Yesod on his own. He says anything that already had been before, that is the source of miracles that repeated themselves.  Then it is not as extraordinary when it repeats itself. With that he explains here by Kriyas Yam Suf. The fact that Kriyas Yam Suf is such an extraordinary miracle and yet we find that the miracle repeats itself by Pinchas Ben Yair. So this is the Yesod that he said.

I would add that based on this we can understand that the first time that the Man fell it was an extraordinary miracle and not so when it repeated itself and became nature to the people who grew up in the Midbar. That would explain why the first Man was put away (was hidden) L’doros. This is because the first Man was with an extraordinary miraculous power and therefore, that was hidden.

If you look at the Chasam Sofer he explains with this a Dvar Torah regarding Purim as well

Har Sinai Riddle - Beshalach 5771

13:17 The question of the week is: ( וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה) Why didn’t Hashem lead Klal Yisrael straight along the coast and then directly to Eretz Yisrael because maybe they will see battles and they weren’t ready for that. This seems to be an incorrect reason.

Moshe Rabbeinu was already told at the S’neh that Klal Yisrael would get the Torah at Har Sinai. He was told B’feirush that the Torah would be given B’hahor Hazeh at this place. So Moshe Rabbeinu was told that the Torah would be given there. Klal Yisrael had to go B’midbar Sinai to Har Sinai to receive the Torah. Certainly they weren’t going to conquer Eretz Yisrael and then get the Torah. Therefore, it seems to be a difficulty (וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים) why? (כִּי קָרוֹב הוּא)! Even without that reason they had to receive the Torah at Har Sinai? This seems to be a Shtarka Kasha.

Mordechai Knew The Megillah! - Beshalach 5771

17:14 ( וַיֹּאמֶר יְרוָר אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם) The Satmar Rebbe writes in the Divrei Yoel in the name of his Grandfather, that we know all of Tanach was given to Moshe Rabbeinu at Har Sinai. That being the case, it would include all 24 books of Tanach that were given at Har Sinai. Naturally, Moshe couldn’t publicize what was written in those books as it had not taken place yet. When we find in the Posuk ( וַיֹּאמֶר יְרוָר אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם) Sim B’oznai Yehoshua, meaning put in Yehoshua’s ears, the Satmar Rebbe Teitches this to mean that in every generation the Gadol Hador knew the story that was unfolding. He had already read the book of Nach and knew what was going to happen and nevertheless kept it a secret that was passed from one Gadol Hador to the next.

He writes that Mordechai knew the story of Purim as it unfolded, and says it is a B’feirush in a Posuk. It says in the Megillah 4:1א  וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה So it says that Mordechai knew everything that was taking place. However, it used what was taking place between Haman and Achashveiroish to effect a Teshuva movement by Klal Yisrael.

The Vort itself is a big Chiddush for an Acharoin to say, however, the Mussar from it is extraordinary. Imagine that you are an actor in a play, and you have the script so you know everything that is going to happen. Part of the play is that someone dies and they cry over his death and someone has difficulties like poverty or illness. As all good plays you know that it has a happy ending. When you are acting out the part of sadness, you are not upset or depressed. You are only worried about performing your part properly.

So what the Satmar Rebbe is basically saying is, the mask of Oilam Hazeh is such that our challenge is just to perform our parts properly, however, the sadness that comes with difficulties is somewhat mitigated if one looks at themselves with וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, and the person knows what should take place.