ג-יג והיה כנוח כפות רגלי הכהנים.
יתבאר בכתובים לפנינו שעמידת המים היתה תלויה ברגלי הכהנים שכל עוד שעמדו בירדן עמדו המים. יש להתבונן אם היו הכהנים יוצאים מהירדן וישטפו המים ויזיקו, האם יתחייבו לשלם.
ב"ק ד: ואימא מבעה זה המים ועתוס' שם. היוצא מדבריהם שהמסיר מונע ממים, כח הראשון נקרא מעשיו ממש וכח השני פטור.
ד"ז אינו נוגע רק לחושן משפט אלא הובא באו"ח קנ"ט ט-י לגבי נטילת ידים, שצריך להיות כח גברא, והמסיר הברזא נקרא כח גברא אבל רק המים הראשונים, משא"כ השופך מים בידים שכל המים כשרים.
וגם ביו"ד בהלכות שחיטה שהקובע סכין בגלגל והסיר המונע מן המים ושחט בכח ראשון של המים כשר ואח"כ לא.
עוד נקודה הנוגעת לענינינו הוא אם המזיק באופן סגולי חייב. עי' קהילות יעקב סי' מה (לט בדפו"ר), שמביא הרבה ראיות שדבר הפועל מחוץ לטבע לא נחשב בעיני ההלכה.
דבר זה ראוי להתבונן בו, שהוא חידוש שאף אם בודאי פועל מ"מ פטור בנזקין וכן לשאר נפק"מ להלכה.
שמעתי מר' פאם כמה פעמים שלא להתחשב בענינים אל-טבעיים.
שאלתי אותו אם להפסיק לומר נוסח תפלת רמב"ן שמבקש זכרים, כיון שהיו לי אז בנים ולא בנות, ולכאו' מצות פו"ר מחייב להשתדל להוליד בנות, והשיב שאין לנו עסק בכגון דא.
וכן השיב ג"כ כששאלתי על הדין אל יבזבז יותר מחומש (כתובות נ. סז: ערכין כח.) שמא יעני (עי' רמ"א יו"ד רמ"ט א), והרי בעצם מזונותיו קצובים, והרמב"ם (מתנת עניים י ב) כת' שאין מתעני מן הצדקה?
כשלא זכינו לילדים ואמרו שיש סגולה עם אבן, אמר שלא לעשותו כל עוד שיש סיכוי טבעי.
במדרש פר' עקב ג ח כל הניסים שעשה הקב"ה עשה על המים. מהו חשיבות ענין המים? דברי יואל פר' בשלח דף תג. מביא מרח"ו שער הקדושה (וכ"כ הגר"א) שד' יסודות הם נגד ד' מידות. אש - גאווה, כעס. רוח - דיבורים בטלים, ביטול זמן. עפר - עצלות ועצבות. מים - תאווה. תאווה הוא המזיק של מים בעולם הרוחני.
התאווה הזו יש לה צד טוב והוא האהבה להשי"ת שגם תשובה נמשלה למים ע"ש. הדבר"י שם מביא מהזוהר שחוץ מהתשובה הפשוטה של ווידוי וחרטה וכו' יש אופן אחר לשוב אל ה' והוא האהבה הגמורה, והוא תשובה מאהבה. וכמו שהמתקוטט עם חבירו להבדיל, כאשר יבין שאוהב אותו שוב אי"צ לכל מיני מעשים להראות חרטתו. וכת' עוד שם שמה שמובא מהזוהר שאין תשובה לחטא שז"ל הוא דוקא בתשובה מיראה אבל תשובה מאהבה מועיל. עש"ע שמפרש המדרש הנ"ל לפי דרכו.
בזה מובן טהרת המקוה לענינים אלו. וסגולת המים לשידוכים.
וע' משך חכמה יתרו כ י שמביא ומבאר הרבה מאמרי חז"ל בהא דעו"ע האמינו שאין ע"ז שולטת במים, והא דאין כשפים שולטים במים.
- דברי חיזוק לגבי עניני תאווה זאת שמתגברת בימינו.
יתבאר בכתובים לפנינו שעמידת המים היתה תלויה ברגלי הכהנים שכל עוד שעמדו בירדן עמדו המים. יש להתבונן אם היו הכהנים יוצאים מהירדן וישטפו המים ויזיקו, האם יתחייבו לשלם.
ב"ק ד: ואימא מבעה זה המים ועתוס' שם. היוצא מדבריהם שהמסיר מונע ממים, כח הראשון נקרא מעשיו ממש וכח השני פטור.
ד"ז אינו נוגע רק לחושן משפט אלא הובא באו"ח קנ"ט ט-י לגבי נטילת ידים, שצריך להיות כח גברא, והמסיר הברזא נקרא כח גברא אבל רק המים הראשונים, משא"כ השופך מים בידים שכל המים כשרים.
וגם ביו"ד בהלכות שחיטה שהקובע סכין בגלגל והסיר המונע מן המים ושחט בכח ראשון של המים כשר ואח"כ לא.
עוד נקודה הנוגעת לענינינו הוא אם המזיק באופן סגולי חייב. עי' קהילות יעקב סי' מה (לט בדפו"ר), שמביא הרבה ראיות שדבר הפועל מחוץ לטבע לא נחשב בעיני ההלכה.
דבר זה ראוי להתבונן בו, שהוא חידוש שאף אם בודאי פועל מ"מ פטור בנזקין וכן לשאר נפק"מ להלכה.
שמעתי מר' פאם כמה פעמים שלא להתחשב בענינים אל-טבעיים.
שאלתי אותו אם להפסיק לומר נוסח תפלת רמב"ן שמבקש זכרים, כיון שהיו לי אז בנים ולא בנות, ולכאו' מצות פו"ר מחייב להשתדל להוליד בנות, והשיב שאין לנו עסק בכגון דא.
וכן השיב ג"כ כששאלתי על הדין אל יבזבז יותר מחומש (כתובות נ. סז: ערכין כח.) שמא יעני (עי' רמ"א יו"ד רמ"ט א), והרי בעצם מזונותיו קצובים, והרמב"ם (מתנת עניים י ב) כת' שאין מתעני מן הצדקה?
כשלא זכינו לילדים ואמרו שיש סגולה עם אבן, אמר שלא לעשותו כל עוד שיש סיכוי טבעי.
במדרש פר' עקב ג ח כל הניסים שעשה הקב"ה עשה על המים. מהו חשיבות ענין המים? דברי יואל פר' בשלח דף תג. מביא מרח"ו שער הקדושה (וכ"כ הגר"א) שד' יסודות הם נגד ד' מידות. אש - גאווה, כעס. רוח - דיבורים בטלים, ביטול זמן. עפר - עצלות ועצבות. מים - תאווה. תאווה הוא המזיק של מים בעולם הרוחני.
התאווה הזו יש לה צד טוב והוא האהבה להשי"ת שגם תשובה נמשלה למים ע"ש. הדבר"י שם מביא מהזוהר שחוץ מהתשובה הפשוטה של ווידוי וחרטה וכו' יש אופן אחר לשוב אל ה' והוא האהבה הגמורה, והוא תשובה מאהבה. וכמו שהמתקוטט עם חבירו להבדיל, כאשר יבין שאוהב אותו שוב אי"צ לכל מיני מעשים להראות חרטתו. וכת' עוד שם שמה שמובא מהזוהר שאין תשובה לחטא שז"ל הוא דוקא בתשובה מיראה אבל תשובה מאהבה מועיל. עש"ע שמפרש המדרש הנ"ל לפי דרכו.
בזה מובן טהרת המקוה לענינים אלו. וסגולת המים לשידוכים.
וע' משך חכמה יתרו כ י שמביא ומבאר הרבה מאמרי חז"ל בהא דעו"ע האמינו שאין ע"ז שולטת במים, והא דאין כשפים שולטים במים.
- דברי חיזוק לגבי עניני תאווה זאת שמתגברת בימינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה